"זמן הוא ההון היחיד שיש לאדם, והדבר היחיד שהאדם אינו יכול להרשות לעצמו לאבד"

שלום, כאן תומאס השנה היא 1930 ואני בן 83. כרגע חזרתי מהובוקן מחניכה של הרכבת החשמלית הראשונה! והרכבת הזאת פועלת באמצעות מערכת של זרם ישיר שאני קידמתי! לאורך השנים, הייתי עסוק בעשיה, ולכן סיכמתי רק פעמים מעטות את הפעילויות שלי.
בשלושים השנה האחרונות פיתחתי וקידמתי את ההמצאות שלי בהקמת מפעלים וחברות בתחום החשמל, הקולנוע ועיסוקים מסחריים אחרים.

בבית החורף שיש לי בפלורידה יש לי שכן ושמו הנרי פורד, כן, התעשיין  שהביא לכבישי אמריקה את המכוניות "פורד" שבבעלותו.
בזכות השכנות הזאת אנו עובדים הרבה ביחד, כתוצאה מכך פתחתי עבורו סוללה להתנעת הרכב שידוע כדגם T וכיום נעשה בו שימוש רחב בתעשיית המכוניות.
הרכב: "פורד T"


שנה לפני כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הגדולה ב-1916 פנו אליי מהממשל האמריקאי לעמוד בראש מועצת ההמצאות לשימוש צבאי. 
הסכמתי ואף עבדתי על מספר פרוייקטים הכוללים גלאי צוללות ואקדחי מיקום. אך תמיד היה לי תנאי: אני תמיד אעבוד רק על נשק הגנתי ולא התקפי משום שאני נגד אלימות, מלחמות וחיי אזרחים כדי לישב מחלוקות.

כבר עשור שאיני ממציא או מגיש בקשה לפטנטים לאחר שעם האחרון סגרתי סדרה של 1093 פטנטים יחד עם עובדיי! אני משאיר בשנים האחרונות יותר מקום לפעילות מסחרית ואת ההמצאות משאיר לצעירים ממני.

תומאס אלווה אדיסון, ממציא ואיש עסקים גדול שהשפיע על העולם המודרני, חי בשנים 1847-1931.

זהו סרטון מצוייר המתאר את חייו של אדיסון עד להמצאתו הגדולה ביותר- הנורה החשמלית.

מקורות מידע
מקורות מידע בעברית:
אתר מט"ח- תומאס אלווה אדיסון
ויקיפדיה- תומאס אלווה אדיסון

מקורות מידע באנגלית:
About.com.Inventors
Thomas Edison - Home page
Rutgers University - Edison Papers Project
wikipedia- Thomas Edison

"אנחנו נעשה את החשמל כל כך זול, שרק העשירים השתמשו בנרות"

שלום לכם, השנה היא כבר 1898 ועברו 18 שנים מאז שכתבתי לכם! אני כבר בן 51 ועברתי הרבה עליות ומורדות מאז המצאת הנורה החשמלית שכתבתי עליה בפעם האחרונה, אז אם ברצונכם לדעת מה עבר עליי המשיכו לקרוא.
לאחר המצאת הנורה החשמלית רשמתי פטנט לחלוקת החשמל לכל בית ותאורה זולה לכל אדם, ובעקבות זאת הקמתי חברה ליצור ואספקת חשמל. בשנת 1882 תחנת הכוח שלי סיפקה חשמל ל-59 לקוחות במנהטן ואפילו הקמתי שתי חברות נוספות כאלה בלונדון ונוי גרזי!
אך לפתע אחרי מחלה קצרה בשנת 1884 נפטרה מרי אשתי בגיל 29, ונשארתי בצער גדול. החלטתי לעבור לבית חדש עבור ילדיי ועבורי, וגם להקים מעבדת מחקר חדשה בתחום החשמל. 
בחברות שלי חלוקת החשמל מבוססת על מערכת זרם ישיר (DC) שהיא  בטוחה הרבה יותר מהזרם החילופי שמקדם ג'ורג' ווסטונגהאוז. ובתוך שלוש שנים כבר יש 121 תחנות כוח של "חברת אדיסון" בארצות הברית  שמתבססות על חשמל ישיר.
בשנת 1886 התחתנתי עם מינה מילר בת העשרים ונולדו לנו שלושה ילדים: מדלן אדיסון, צ'ארלס אדיסון ותאודור מילר אדיסון.
מינה אדיסון


במעבדה החדשה עבדתי עם וויליאם קנדי דיקסון על שדרוג מצלמת הקולנוע שהוא המציא, לאחר שיצרנו יחד מקרן שמעביר את תוכן המצלמה ללוח בד החלטתי להקים מפעל ליצור המקרן להקרנה פומבית של סרטי קולנוע. 
עוד אחד מהפיתוחים של המעבדה החדשה (עם דיקסון) הוא הקינטוסקופ- תיבת הצצה, זהו סרטון של כמה דקות שאנשים יכולים לבוא ולצפות תמורת 22.5 דולר, צפייה מהנה! 

יש לי חלום- להאיר כל בית

שלום, כאן תומאס והשנה היא 1880 אני בן 33 ועברו רק שנתיים מאז שכתבתי לכם בפעם האחרונה. כפי שבטח ציפתם שידרגתי המצאות קטנות, אבל עבדתי על פרויקט גדול של המצאה ושדרוג של נורה שתאיר באמצעות חשמל! אז תמשיכו לקרוא ותדעו מה עבר עליי בשנתיים האחרונות. 

אני כיום

ישר אחרי המצאת הפונוגרף התחלתי לעבוד על המצאתי החדשה נורת הליבון! כיוון שכדי להאיר בתים ורחובות משתמשים בפנסי גז ונפט הלא זולים ולא בטוחים לשימוש, ברור שהעולם צריך נורה זולה וקלה לשימוש. במהלך עבודתי ממציאים אירופיים פרסמו את נורת הקשת, אך היא צורבת ומזיקה לעניים ולא מתאימה לשימוש רגיל. בנורת הקשת הזרם החשמלי המדלג בין קצותיהם של שני מוטות פחם מפיק אדים רעילים מן הנורות הפתוחות. אם מתפוצצת נורה אחת, כבה כל הקו, כי מפסק אחד שלט במעגל כולו.

בעקבות המצאה זו ידעתי שכדי להביא את החשמל לביתו של כל אדם ואדם יש צורך בסיב זוהר אחד, בלי להבה, בתוך נורה קטנה וסגורה. ובגלל זה החלטתי להתקין את נורות הליבון כך שיהיה אפשר להדליק ולכבות כל אחת מהן בנפרד. כבר הודעתי בציבור שתוך 6 שבועות אציג את המצאתי הגדולה החדשה ובגלל הודעה זו לי ולעובדי לא היה יום ולא לילה- עבדנו כל הזמן על הנורה החדשה.                     

אך בסופו של דבר כעבור שנה הגענו לתוצאה. הודעתי שאני אציג את המצאתי ב-31 בדצמבר 1879 בביתי. המונים באו וראו חוט כותנה מפוחם דולק בלי גפרור ובלי להבה למשך 13 שעות!

המצאתי היא שיפור גדול לאמצעי התאורה הקודמים בכך שהיא הרבה יותר זולה, לא פולטת חומרים רעילים כיוון שנורתה סגורה ובהרבה יותר בטוחה מהפנסים עם הלהבה בתוכם.

נורת הליבון זכתה לאהדה רבה ועכשיו אני בדרכי להפיץ אותה שתהיה בכל בית. ואפילו פתחתי חברה למחירת הפטנט החדש שלי אז תאחלו לי בהצלחה.

שרטוט נורת הליבון

כל הדרך לפונוגרף

שלום לכם, כאן תומאס, התאריך היום הוא ה-8 בדצמבר 1878 ואני כבר בן 31. סוף סוף יש לי המצאה שהתפרסמה והצליחה! התחתנתי ויש לי שלושה ילדים! אני מלא התרגשות וברצוני כבר לספר לכם מה היא ומה עבר עליי ב-9 השנים האחרונות. אז בואו והקשיבו:
לאחר שנכשל הפרסום והמכירה של מכונת ההצבעה החשמלית הגעתי למסקנה: אם אי אפשר למכור את זה, אני לא רוצה ולא צריך להמציא את זה. וכך חשבתי ושדרגתי רק המצאות שיעניינו אנשים רבים ויהיה להם צורך לקנות אותם.
בהיותי בן 24 הכרתי את מרי סטילוול והתחתנו אחרי חודשיים בחג המולד. עברנו ביחד לבית חדש בניו ג'רזי ושם נולדו לנו שלושה ילדים: מריון (DOT), תומאס אלווה ג'וניור(DASH) ווויליאם לסלי שעוד לא בן שנה. וזה ביתנו החדש:

בביתי החדש הקמתי מעבדה גדולה והבאתי מדענים ומכונאים כדי שנעבוד ביחד ליצירת המצאות חדשות ושיפור המצאות קיימות. המקום נקרא מנלו פארק.
כאשר "בית החרושת להמצאות" שלי מכר מאות המצאות קטנות לשימושי היום יום, עבדתי קשה להמצאה גדולה באמת: לשמור קולות וצלילים ולהשמיע אותם בכל רגע נתון. לאחר שנים של חשיבה וניסויים קראתי לאחד מהמכונאים כדי שיבנה את השרטוט שהראתי לו.    
כאשר ההמצאה שלי הייתה מוכנה עשינו בדיקה ראשונה: צעקתי לתוך אוזן המכונה את השיר "למרי היה טלה קטן" והקול שלי הרעיד מחט שחרט על גליל מצופה בדיל את רישום הקול. כאשר סובבתי את הגליל מחדש המחט עבר את אותו המסלול והשמיע להפתעתנו הרבה את קולי! למכשיר זה קראתי פונוגרף: מיוונית פונה- קול, מיוונית גרף- רישום. 
זה הפונוגרף שהמצאתי!


הפונוגרף שלי זכה להצלחה רבה ועשה אותי מפורסם. קוראים לי "הקוסם ממנלו פארק" ואני מתכנן לשפר את המצאתי: שהצליל יהיה ברור יותר, וההקלטה תחזיק מעמד יותר זמן.
זוהי ההקלטה שלי לניסוי הפונוגרף הראשון 
להקלטה לחצו כאן

שלום, שמי תומאס אלווה אדיסון

שלום שמי תומאס אלווה אדיסון, אני כיום בן 22 ואני כותב לכם מביתי במישיגן שבארצות הברית בתאריך ה-2 באוגוסט 1869. לפני כמה חודשים פרסמתי את המצאתי הראשונה "מכונת ההצבעה חשמלית" אך היא לא תפסה ואני כבר חושב על המצאותיי הבאות כי ברצוני להיות בעתיד ממציא ואיש עסקים.

אך אתם בטח מעוניינים לדעת על ילדותי ולמה ברצוני להמציא דברים אז בואו ואספר לכם: 

נולדתי במילן שבאוהיו ב-11 בפבואר 1847, וגדלתי במשיגן בבית הזה

במשפחה עם 7 ילדים כאשר אני הכי קטן. לאבי קוראים סמואל אוג'דן אדיסון ולאמי קוראים ננסי מתיוס אדיסון. 
זה אני בן עשר

אולי תופתעו לדעת אך כמעט לא למדתי בבית ספר אלא למדתי בבית עם אמי. מגיל קטן התפרנסתי ממכירה של חטיפים וממתקים ברכבות וממכירת ירקות. בגיל 13 התחלתי לעבוד כמפעיל טלגרף(מכשיר להעברת מסרים למרחקים ארוכים) והייתי מוכר במהירות עבודתי. בזכות עבודה זו התפתחה אצלי חשיבה שונה ולמדתי המון ובגלל זה החלטתי להיות ממציא שאגדל. בגיל 15 הדפסתי והוצאתי לאור את העיתון "The Weekly Herald" שהוא היה העיתון הראשון שהודפס על סרט נע. לאחר מכן התחלתי לחשוב על ההמצאה של מכונת ההצבעה החשמלית אך כיוון שהיא לא זכתה להצלחה אני לא מוותר וכיום אני עובד ומשדרג המצאות שעליהם תשמעו בהמשך...