יום שבת, 15 בדצמבר 2012

כל הדרך לפונוגרף

שלום לכם, כאן תומאס, התאריך היום הוא ה-8 בדצמבר 1878 ואני כבר בן 31. סוף סוף יש לי המצאה שהתפרסמה והצליחה! התחתנתי ויש לי שלושה ילדים! אני מלא התרגשות וברצוני כבר לספר לכם מה היא ומה עבר עליי ב-9 השנים האחרונות. אז בואו והקשיבו:
לאחר שנכשל הפרסום והמכירה של מכונת ההצבעה החשמלית הגעתי למסקנה: אם אי אפשר למכור את זה, אני לא רוצה ולא צריך להמציא את זה. וכך חשבתי ושדרגתי רק המצאות שיעניינו אנשים רבים ויהיה להם צורך לקנות אותם.
בהיותי בן 24 הכרתי את מרי סטילוול והתחתנו אחרי חודשיים בחג המולד. עברנו ביחד לבית חדש בניו ג'רזי ושם נולדו לנו שלושה ילדים: מריון (DOT), תומאס אלווה ג'וניור(DASH) ווויליאם לסלי שעוד לא בן שנה. וזה ביתנו החדש:

בביתי החדש הקמתי מעבדה גדולה והבאתי מדענים ומכונאים כדי שנעבוד ביחד ליצירת המצאות חדשות ושיפור המצאות קיימות. המקום נקרא מנלו פארק.
כאשר "בית החרושת להמצאות" שלי מכר מאות המצאות קטנות לשימושי היום יום, עבדתי קשה להמצאה גדולה באמת: לשמור קולות וצלילים ולהשמיע אותם בכל רגע נתון. לאחר שנים של חשיבה וניסויים קראתי לאחד מהמכונאים כדי שיבנה את השרטוט שהראתי לו.    
כאשר ההמצאה שלי הייתה מוכנה עשינו בדיקה ראשונה: צעקתי לתוך אוזן המכונה את השיר "למרי היה טלה קטן" והקול שלי הרעיד מחט שחרט על גליל מצופה בדיל את רישום הקול. כאשר סובבתי את הגליל מחדש המחט עבר את אותו המסלול והשמיע להפתעתנו הרבה את קולי! למכשיר זה קראתי פונוגרף: מיוונית פונה- קול, מיוונית גרף- רישום. 
זה הפונוגרף שהמצאתי!


הפונוגרף שלי זכה להצלחה רבה ועשה אותי מפורסם. קוראים לי "הקוסם ממנלו פארק" ואני מתכנן לשפר את המצאתי: שהצליל יהיה ברור יותר, וההקלטה תחזיק מעמד יותר זמן.
זוהי ההקלטה שלי לניסוי הפונוגרף הראשון 
להקלטה לחצו כאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה