יום שבת, 15 בדצמבר 2012

כל הדרך לפונוגרף

שלום לכם, כאן תומאס, התאריך היום הוא ה-8 בדצמבר 1878 ואני כבר בן 31. סוף סוף יש לי המצאה שהתפרסמה והצליחה! התחתנתי ויש לי שלושה ילדים! אני מלא התרגשות וברצוני כבר לספר לכם מה היא ומה עבר עליי ב-9 השנים האחרונות. אז בואו והקשיבו:
לאחר שנכשל הפרסום והמכירה של מכונת ההצבעה החשמלית הגעתי למסקנה: אם אי אפשר למכור את זה, אני לא רוצה ולא צריך להמציא את זה. וכך חשבתי ושדרגתי רק המצאות שיעניינו אנשים רבים ויהיה להם צורך לקנות אותם.
בהיותי בן 24 הכרתי את מרי סטילוול והתחתנו אחרי חודשיים בחג המולד. עברנו ביחד לבית חדש בניו ג'רזי ושם נולדו לנו שלושה ילדים: מריון (DOT), תומאס אלווה ג'וניור(DASH) ווויליאם לסלי שעוד לא בן שנה. וזה ביתנו החדש:

בביתי החדש הקמתי מעבדה גדולה והבאתי מדענים ומכונאים כדי שנעבוד ביחד ליצירת המצאות חדשות ושיפור המצאות קיימות. המקום נקרא מנלו פארק.
כאשר "בית החרושת להמצאות" שלי מכר מאות המצאות קטנות לשימושי היום יום, עבדתי קשה להמצאה גדולה באמת: לשמור קולות וצלילים ולהשמיע אותם בכל רגע נתון. לאחר שנים של חשיבה וניסויים קראתי לאחד מהמכונאים כדי שיבנה את השרטוט שהראתי לו.    
כאשר ההמצאה שלי הייתה מוכנה עשינו בדיקה ראשונה: צעקתי לתוך אוזן המכונה את השיר "למרי היה טלה קטן" והקול שלי הרעיד מחט שחרט על גליל מצופה בדיל את רישום הקול. כאשר סובבתי את הגליל מחדש המחט עבר את אותו המסלול והשמיע להפתעתנו הרבה את קולי! למכשיר זה קראתי פונוגרף: מיוונית פונה- קול, מיוונית גרף- רישום. 
זה הפונוגרף שהמצאתי!


הפונוגרף שלי זכה להצלחה רבה ועשה אותי מפורסם. קוראים לי "הקוסם ממנלו פארק" ואני מתכנן לשפר את המצאתי: שהצליל יהיה ברור יותר, וההקלטה תחזיק מעמד יותר זמן.
זוהי ההקלטה שלי לניסוי הפונוגרף הראשון 
להקלטה לחצו כאן

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

שלום, שמי תומאס אלווה אדיסון


שלום שמי תומאס אלווה אדיסון, אני כיום בן 22 ואני כותב לכם מביתי במישיגן שבארצות הברית בתאריך ה-2 באוגוסט 1869. לפני כמה חודשים פרסמתי את המצאתי הראשונה "מכונת ההצבעה חשמלית" אך היא לא תפסה ואני כבר חושב על המצאותיי הבאות כי ברצוני להיות בעתיד ממציא ואיש עסקים.
אך אתם בטח מעוניינים לדעת על ילדותי ולמה ברצוני להמציא דברים אז בואו ואספר לכם: 
נולדתי במילן שבאוהיו ב-11 בפבואר 1847, וגדלתי במשיגן בבית הזה

במשפחה עם 7 ילדים כאשר אני הכי קטן. לאבי קוראים סמואל אוג'דן אדיסון ולאמי קוראים ננסי מתיוס אדיסון. 
זה אני בן עשר
אולי תופתעו לדעת אך כמעט לא למדתי בבית ספר אלא למדתי בבית עם אמי. מגיל קטן התפרנסתי ממכירה של חטיפים וממתקים ברכבות וממכירת ירקות. בגיל 13 התחלתי לעבוד כמפעיל טלגרף(מכשיר להעברת מסרים למרחקים ארוכים) והייתי מוכר במהירות עבודתי. בזכות עבודה זו התפתחה אצלי חשיבה שונה ולמדתי המון ובגלל זה החלטתי להיות ממציא שאגדל. בגיל 15 הדפסתי והוצאתי לאור את העיתון "The Weekly Herald" שהוא היה העיתון הראשון שהודפס על סרט נע. לאחר מכן התחלתי לחשוב על ההמצאה של מכונת ההצבעה החשמלית אך כיוון שהיא לא זכתה להצלחה אני לא מוותר וכיום אני עובד ומשדרג המצאות שעליהם תשמעו בהמשך...